פסק-דין בתיק ת"א 9214-07

            א. ההליכים שהביאונו עד הלום ורקעם

1.         עניינו של פסק דין זה בתביעה ובתביעה שכנגד העוסקות במחציתו של מגרש 285 (283) בשכונת גני מודיעין שבמודיעין עילית (חשמונאים).

2.         בשנת 1982 רכשו נאווה ואבי הייפרט (להלן: הייפרט) את המגרש הנ"ל (להלן: המגרש) מן הנתבעת 1. נתבעת זו פועלת כחברה משכנת על המגרשים בשכונה הנ"ל, היא מנהלת את רישום הזכויות בקשר אליהם, והיא גם אחראית להפניית בעלי הזכויות במגרשים לרישום זכויותיהם אצל הנתבע 2.

3.         בשלב מסוים מכרו התובעים מחצית ממגרש זה לאדם בשם דותן מנגמי, שאחר כך נפטר. בקשר לאותה עיסקה היה התובע 3 (להלן: הימלפרב) בא כוחם של הייפרט. התביעה דנן עוסקת במחצית השנייה של אותו מגרש.

4.         ביום 3.9.03 נכרת הסכם בין הייפרט לבין הנתבע 3 (להלן: אדמוני) לפיו הייפרט מעבירים את זכויותיהם במחצית השניה הנ"ל של המגרש לאדמוני תמורת 149,000 ש"ח. מתוך הסכום האמור אמורה הייתה להשתלם ע"י אדמוני מקדמה בסך 30,000 ש"ח במועד החתימה על ההסכם, והיתרה הייתה אמורה להשתלם בשמונה תשלומים נוספים במועדים שעליהם הוסכם. אין מחלוקת כי מקדמה זו לא שולמה במועד שנקבע לכך ובכלל, וכי גם היתרה לא שולמה להייפרט או לאסקימו סחר בע"מ (להלן: אסקימו, אשר כניסתה לתמונה תוסבר להלן, בסעיף 6).

5.         ב-23.6.04 נכרת הסכם נוסף למכר מחצית הזכויות הנ"ל. הפעם הצדדים להסכם היו אדמוני והחברה לפיתוח. סכום התמורה נקבע לסך של 135,000 ש"ח - סכום נמוך מזה שנקבע לגבי אותה מחצית בהסכם מ-3.9.03 שבין הייפרט לבין אדמוני. בהסכם זה הובהר (בסעיף 9) כי למען הסר ספק המוכרת היא בעלת הזכויות במחצית המגרש בין אם שמה כפי שצוין בכותרתו (חברת שכונות מגורים ביו"ש (בית חורון) בע"מ). בין אם שמה החברה לפיתוח.

            הנתבעת 1 ביצעה פעולות שונות בקשר לעסקת מכר המגרש על ידיה. ב-5.9.04 נשלח מכתב למחלקת הגביה במועצה המקומית מודיעין עילית ובו הודיעה הנתבעת 1 כי "המגרש הנ"ל בוטל בהסכמה ע"י החברה למר הייפרט אבי ונמכר למר אדמוני צמח...". במסמך "טיפול שוטף" של החברה לפיתוח פורטו המהלכים הבאים:        ב-12.2.04 נרשם כי בוטל חוזה החכירה על שם הייפרט, ב-4.7.04 נכתב כי "ישנן קבלות וחשבוניות בתיק. יש להעבירן ללקוח". ב-24.10.04 נכתבה בכתב יד תרשומת נוספת.

6.         בחודש מרץ 2007 המחו הייפרט את זכויותיהם וחובותיהם בקשר למגרש לאסקימו תמורת 10,000$. בעקבות אותה הסכמה נחתמו הסכם ושטר המחאת זכויות בין הייפרט לבין אסקימו. במסגרת זו מסרו הייפרט לאסקימו יפוי כח בלתי חוזר המסמיך את הימלפרב לבצע כל פעולה להבטחת זכויות אסקימו מכח המחאת הזכות ולפעול על פי הוראותיה של אסקימו בכל הנוגע לזכויות.

7.         בסמוך להמחאת הזכויות הנ"ל, ב-27.3.07, כתב הימלפרב מכתב לבאי כוחו של אדמוני, ובו הודיע להם על ביטול הסכם המכר הנ"ל בסעיף 3.

8.         בשלב מאוחר יותר (ב-29.4.07) מכר אדמוני את זכויותיו במחצית המגרש לשמואל אהרוני (להלן: אהרוני).

9.         השתלשלות העניינים הנ"ל הובילה להגשת התביעה שפתחה את ההליכים בתיק דנן, באופן שבו הוגשה.

10.       בכתב התביעה נטען כי אדמוני ומנהל הנתבעת 1 (להלן: עמרני) הוליכו את הייפרט שולל בתואנות שונות הקשורות למיסוי ולרישום, ומהלכים אלה הובילו להסכם המכר הנוסף (הנ"ל בסעיף 5), אשר במסגרתו הנתבעת 1 היא שמוכרת לאדמוני בשנת 2004 את אותה מחצית מגרש שהיא עצמה העבירה להייפרט בשנת 1982 ושהייפרט מכרו לאדמוני כבר בשנת 2003.

11.       בגדר התביעה (בפרק א') מבוקשים הסעדים שיפורטו להלן. הדברים מובאים כפי שהם בכתב התביעה כדלקמן:

            "1. ביהמ"ש הנכבד מתבקש ליתן סעדים הצהרתיים, להורות ולהצהיר כדלקמן:

            א. כי ה"ה נאווה ואבי הייפרט (להלן הייפרט) הינם בעלי הזכויות במגרש מס' 285(283) בשכונת גני מודיעין, מודיעין עילית (חשמונאים) (להלן המגרש) וזאת מכוח חוזה רכישה בינם לבין הנתבעת 1 מיום 26.1.82 (להלן חוזה הרכישה) וכי הם זכאים להירשם כבעלים על המגרש.

            ב. כי הנתבעים 1 ו-2 מחויבים לרשום את הזכויות במגרש על שמם של ה"ה הייפרט כשהיא נקייה מכל זכות, מכל מין וסוג שהוא למעט הסכם המחאת הזכויות עם חברת אסקימו סחר בע"מ והזכויות עפ"י יפוי הכוח הבלתי חוזר. וכי הם מנועים לבצע כל דיספוזיציה בזכויות במגרש ואסור להם לרשום את הזכויות במגרש על שם של כל אדם או גוף אחר. וכי על הנתבעים 1 ו-2 לרשום בפועל את הזכויות במגרש על שם ה"ה הייפרט וכי אם רשמו את הזכויות במגרש על כל אדם או גוף אחר עליהם לבטל את הרישומים.

            ג. כי הסכם המכר מיום 3.9.03 (להלן הסכם מכר 2) בין הייפרט לבין הנתבע מס' 3 ולפיו יתחייבו ה"ה הייפרט להעביר את כל זכויותיהם במגרש לנתבע 3 בטל ומבוטל עקב הפרתו על ידי הנתבע 3 כתוצאה מכך שהנתבע 3 לא שילם לה"ה הייפרט את הכספים נשוא הסכם המכר מס' 2, וכי ה"ה הייפרט ביטלו את ההסכם כדת וכדין כתוצאה מהפרתו ע"י הנתבעים. וכי לנתבע 3 אין כל זכויות במגרש והוא מחויב לשלם לאסקימו סחר מכוח הסכם המחאת הזכות את הסך של 4,000$ (דולר) כשיעורם ביום 3.9.03 בצירוף ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.

            ד. כי הנתבעים 1 ו-3 ביצעו קנוניה נגד ה"ה הייפרט ולא העבירו לה"ה הייפרט את הכספים בגין הסכם המכר עם הנתבע 1 וזאת כדי לבצע עבירות מס כנגד רשויות המס, וכן מחקו מהמרשם אצל הנתבעים 1 ו-2 את זכויותיהם של ה"ה הייפרט על המגרש מתוך מטרה להונות את ה"ה הייפרט ולגזול מהם שלא כדין את זכויותיהם במגרש וכי מעשי המרמה שביצעו והקנוניה נגד ה"ה הייפרט בטלים ומבוטלים כמו גם כל רישום אחר הנוגד את זכויות ה"ה הייפרט במגרש וכי כל הסכם שנערך בין הנתבעים 1 ו-3 בנוגע לזכויות במגרש הינו בטל ומבוטל מכוח היותו פסול ובלתי חוקי, וכי יש להשיב את הרישום במגרש אצל הנתבעות 2-1 על שמם של ה"ה הייפרט כפי שהיה בעבר בהתאם להסכם המכר הראשון".

12.       הנתבעים לא הגישו כתבי הגנה במועד. בשל כך עתרו התובעים למתן פסק דין נגד הנתבעת 1 ונגד אדמוני, וניתן פסק דין כנ"ל נגדם (ב-2.8.07). ביום 10.4.08 ניתן תוקף של החלטה להסכמה כי פסק הדין נגד אדמוני יבוטל אם ישלם הוצאות שנקבעו. בעקבות ההסכמה הנ"ל המשיכו ההליכים בין התובעים לבין אדמוני (תוך שפסק הדין נגד הנתבעת 1 נותר על כנו, ושהתובעים אינם נוקטים מהלך כלשהו בקשר לתביעה נגד הנתבע 2).